קצין משטרה הורשע בתקיפה באלימות של שני מפגינים בהפגנה נגד נתניהו

בית משפט השלום הרשיע קצין משטרה בשתי עבירות תקיפה במהלך הפגנה ברחוב בלפור, מול ביתו של ראש הממשלה דאז, נתניהו.
ת"פ 70314-11-20

בית משפט השלום הרשיע קצין משטרה בשתי עבירות תקיפה במהלך הפגנה ברחוב בלפור, מול ביתו של ראש הממשלה דאז, נתניהו. נקבע כי אכן ההפגנה אותו ערב היתה רבת משתתפים ורבו בה עימותים של המפגינים עם שוטרי משטרת ישראל, אך, אין בכל אלה ובאווירה הקשה שנוצרה במקום כדי להוות, לכשעצמה, עילה להתנהגותו של הנאשם.

נגד הנאשם, אשר בתקופה הרלבנטית שרת כסגן ניצב- קצין אג"מ במרחב ציון ירושלים של משטרת ישראל, הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין. במהלך שנת 2020, על רקע אירועי מחאה, התקיימו בירושלים, באופן תדיר הפגנות ובין היתר גם ברחוב בלפור, מול ביתו של ראש הממשלה. מתוקף תפקידו, נטל הנאשם חלק פעיל בטיפול בהפגנות אלה ובאבטחתן. במהלך תהלוכת מפגינים בירושלים, אשר לא אושרה קודם לכן על ידי משטרת ישראל, אך המשטרה אפשרה את קיומה, הכח המשטרתי ביקש למנוע את התקדמות התהלוכה והורה למפגינים לחזור על עקבותיהם, וחסם את התקדמותם. הנאשם יחד עם כוחות משטרה נוספים עמד על הכביש, ובשלב מסויים, פנה אביחי גרין אשר נטל חלק בתהלוכה, אל הנאשם והלין בפניו על התנהגותם של השוטרים כלפי המפגינים במקום. בתגובה, הדף הנאשם בחוזקה את אביחי בשתי ידיו, בפניו, פעמיים. מפגין אחר, הסיט את מסכת הפנים של הנאשם והחל להימלט מהמקום, והנאשם החל לדלוק אחר אותו מפגין, במטרה לעצרו. לאחר מעצר זה, הובל אותו מפגין כאשר השוטרים אוחזים בידיו וברגליו. במקום היה צלם עיתונות, ילון גורביץ, אשר תעד את ההפגנה,

ומבלי שהיתה כל אינטראקציה בין ילון לבין הנאשם, הדף הנאשם את ילון בחלק גופו העליון אחורנית והיכה בו בעוצמה בצד פניו, בעודו אוחז בידו מכשיר קשר.

כב' השופטת – ע' רון פסקה כי יש להרשיע את הנאשם בשתי עבירות של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין. נראה, כי מבחינה עובדתית , גיזרת המחלוקת בין המדינה להגנה אינה גדולה. אין חולק שעל פי גרסאות אביחי והנאשם עצמו, אביחי לא יצר מגע פיזי עם הנאשם. אף אין חולק כי המגע הפיזי היחיד שהיה באירוע זה הוא זה שננקט על ידי הנאשם כלפי אביחי. עם זאת גירסת הנאשם היא כי הרגיש עצמו מאויים על ידי התנהגותו של אביחי ועל כן היה עליו להרחיק את האיום מעליו. כן ציין כי לטעמו פעולותיו של אביחי היו פרובוקציה וחלק מקנוניה נגדו בה היו מעורבים נוספים ואלה מצאו לתלוש את המסכה מעל פניו ולתלוש את מכשיר הקשר מעל גופו. נקבע כי אכן בקרבתו של אביחי נצפו בסרטון אנשים נוספים, ונראה כי אחרים, שאינם אביחי, אכן היו מעורבים במעשים שכוונו נגד הנאשם, ואולם לבד מהעלאת הטענה לכשעצמה לא נוצר בסיס ראייתי ולו ראשוני לביסוס הטענה כי מדובר היה בפעולה מחושבת ומתוכננת כחלק מקנוניה כלשהי נגד הנאשם. אביחי עצמו לא הכחיש כלל ועיקר כי הוא התקרב מאוד אל הנאשם ואף דיבר אל אוזנו. הוא ציין כי חייב היה לעשות כן לאור הרעש וההמולה שהיו במקום. אביחי גם ציין כי פנייתו אל הנאשם היתה אל הבכיר בשטח וממונה על כוחות המשטרה והוא פנה אליו בנושא הקשור לתחום תפקידו, דהיינו הרחקת הסוסים והפרשים מהמקום. אביחי לא הודה בכך במפורש אך לא הכחיש כי יתכן ואף כינה את הנאשם בכינוי עולב "אפס", כפי שציין הנאשם. נפסק כי לא נמצא כי היה בהתנהגותו של אביחי משום איום כלפי הנאשם. בוודאי לא היתה היא חריגה מעבר להתנהגות של מפגינים רבים אחרים שהיו במקום. לא היה בעצם התקרבותו אל הנאשם ופנייה אל הנאשם כדי ליצור את האיום אליו מתייחס הנאשם, ולא ניתן ללמוד מהתנהלות כזו, שכאמור לא היתה חריגה למקום ולנסיבות, כדי להקים לנאשם עילה של הפעלת כח בשל הגנה עצמית. יתר על כן, נקבע כי  לו אכן נחשבה התנהגותו של אביחי כמאיימת וכחמורה כפי שהציג אותה הנאשם, מדוע לא נעצר אביחי אותו ערב כפי שנעצרו לא מעטים אחרים ואף לא נתבקשו פרטיו במהלך האירוע. הודגש כי זימונו לחקירה של אביחי נעשה רק לאחר שפרטיו עלו בתקשורת. נפסק כי יש לקבל את גרסתו של אביחי כמהימנה ולקבוע כי הנאשם הדף את אביחי ממנו ואף היכה אותו בעינו.

בנוסף לאמור, נקבע כי באשר לאירוע בו היה מעורב הצלם ילון גורביץ, טען ילון כי משהבחין במפגין שנעצר הוא התחיל לצלם. המפגין נעצר והובל על ידי שלושה שוטרים, ואחריהם הלך קצין במדי א'. הקצין שאז לא ידע מיהו פנה אליו, דחף אותו והיכה אותו באגרוף. ילון הציג את התמונה שצילם מפגין שעמד לידו, ואשר ההגנה התנגדה לקבילותה, תוך העלאת הטענה כי יתכן והיא שונתה, זוייפה וכיו"ב. בית המשפט קבע כי התמונה קבילה וכי לא נמצא ולו ראשית ביסוס לטענה כי התמונה שונתה, זוייפה או כי נעשה בה דבר.  התמונה משקפת את רגע המגע ממש כאשר משקפיו של ילון עפים מעל ראשו ונראים באוויר. מסרטון שהועבר לילון מערוץ 2 והוא שהעבירו למח"ש, עולה כי שוטרים מובילים למעצר מפגין וילון עומד בסמוך ומתעד במצלמתו את המתרחש. לאחר שהמפגין הורד ארצה והלך בכוחות עצמו לעבר מקום כינוס העצורים, נראה הנאשם הודף באמצעות שתי ידיו את ילון ולאחר מכן היכה אותו הנאשם בפניו כאשר בידו הוא אוחז את מכשיר הקשר שלו. גם בעניינו של ילון אין טענה כי ילון תקף את הנאשם או הפעיל כלפיו אלימות כלשהי. הנאשם, כך הסביר, ראה בהתנהלותו של ילון במקום משום הפרעה לשוטרים והפרעה לביצוע מעצר שהתבצע אותה עת ועל כן מצא להרחיקו מן המקום בהדיפתו. נקבע כי אין חולק, כי ילון לא נצפה בכל הסרטונים שהוגשו, ואף לא נטען כלפיו כך, כי הוא נקט פעולה אקטיבית כלשהי על מנת למנוע את המעצר של המפגין האחר, להתנגד לו , או להפריע לו. במקום האירוע היה המון רב, שאון רב וחיכוכים לא מועטים בין המפגינים למשטרה. התקרבותו של ילון אל זירת ביצוע המעצר לכשעצמה ואף דיבוריו תוך כדי ביצוע המעצר אין בהם כדי להפריע לשוטרים לבצע את עבודתם ובכלל זה את המעצר. נקבע כי על כן לא יצר ילון איום כלשהו כלפי השוטרים או הליך ביצוע המעצר, ומשכך לא עלה צורך מיידי להרחיק אותו מהמקום באמצעות שימוש בכח. בית המשפט דחה את את גרסתו של הנאשם כי נאלץ לעשות שימוש בכח על מנת להרחיק את האיום שהיה בהתנהלותו של ילון או את הפרעתו לביצוע המעצר, כטענתו. הנאשם הסביר את פעולתו נגד ילון בשני שלבים של הדיפה, כאשר השלב השני בוצע, לטעמו, משום שהתגברה התנגדותו של ילון לאחר ההדיפה הראשונה. נפסק כי יש לקבל את גרסתו של ילון בהיותה מהימנה, סדורה, נחושה  וקוהרנטית. ילון אישר כי התקרב אל השוטרים, כי צילם את המעצר וכי פנה אל השוטרים. הוא אף חזר והבהיר כי לכתחילה לא חשב להתלונן נגד הנאשם על אף מעשיו ועשה כן בשל העמדות שנשמעו מהמשטרה. מאידך, בית המשפט לא קיבל את גרסתו של הנאשם, תוך שהעיר שחרף זאת שהנאשם ציין בבית המשפט כי את מעשיו של ילון ראה כחמורים יותר ממעשיו של אביחי, הרי שילון לא נעצר במקום ההפגנה ואף לא עוכב, ויתר על כן עניינו כלל לא הוזכר בהודעתו של הנאשם במשטרה. על כן, נקבע כי הנאשם היכה בפניו של ילון והדף אותו לאחור.

יתרה מזו, נקבע כי בהפגנה שררו אי סדר ומהומה. הגם שהדברים לא היו צריכים להגיע לידי כך, נוצרו בהפגנה זו "שני צדדים" – המפגינים מחד גיסא והשוטרים מאידך גיסא. נקבע כי הפגנה היא זכות יסוד של אזרחים במדינה ואין חולק כי מרביתם של המפגינים אף בהפגנות מעין אלה הם אזרחים נורמטיביים שומרי חוק אשר ביקשו למצות את אחת מזכויות היסוד שלהם למחות נגד תהליכים ומהלכים שנראו להם כלא נכונים וכראויים לשינוי. מעבר למחסומים עמדו שוטרי משטרת ישראל, שהיא המשטרה שנועדה לשמור ולהגן על אזרחים אלה ואין להם בלתה. ואכן חלק נכבד מעבודתם של השוטרים בהפגנות אלה היה ללוות את המפגינים ולהבטיח את שלומם ואת יכולתם למצות את זכות היסוד של הם להפגין. ההפגנות היו נרחבות ותדירות ובאווירה שהתלהטה לא אחת והביאה להתלהמות הרוחות וכך היה על שוטרי משטרת ישראל אף לטפל במסגרת תפקידיהם בתופעות חריגות אלה שנעשו על ידי מיעוט המפגינים ואשר עניינן הפרעה שלום הציבור, הפרעה לסדר הציבורי  ולעיתים אף מעשים שיש בהם אלימות. אין צריך לומר כי יש להוקיע ולגנות כל מעשה של אלימות המופנה כלפי שוטרי משטרת ישראל. עוד נקבע כי תמוהה גרסתו של הנאשם שניתנה הנחיה לפעול בכח לפיזור ההפגנה. ברי כי לו ניתנה לנאשם הנחיה בדבר פיזור המפגינים באמצעות כח הוא היה מוסר על כך בהודעתו הראשונה במשטרה. בוודאי בהודעות מאוחרות יותר כאשר נשאל ב"רחל בתך הקטנה" על מקור הסמכות להפעלת כח מצידו. הנאשם לא מסר על כך דבר, אלא, כפי שנאמר לעיל, לראשונה בגרסתו בבית המשפט. זאת ועוד, גם אם זו היתה ההנחייה לכתחילה לכוחות, מדוע לא פינו כוחות המשטרה את התהלוכה כבר בראשיתה ועשו שימוש בכח לצורך כך. נהפוך הוא, על פי העדויות נמצא כי השוטרים הכילו את הנעשה וליוו את המפגינים בדרכם. הסרטונים שהוצגו בבית המשפט, בין אלה המתייחסים לאירועים של ילון ואביחי ובין אחרים הצביעו על הפגנה מרובת משתתפים סוערת ומורכבת. נשמעו צעקות מכל עבר, רבים מהמפגינים נראים מתקרבים לשוטרים ונכנסים למרחב האישי שלהם, רבים מהמפגינים צילמו את המתרחש ורבו העימותים בין השוטרים למפגינים והנה, גם הנאשם עצמו  וגם האחרים סיפרו על מעצרים שבוצעו במשורה וגם הנאשם עצמו לא הדף מפגינים אחרים הגם שמדובר היה באותן תופעות.  לא נעשתה הדיפה ו/או הרחקת המפגינים באמצעות כח, והפעלת כח על ידי המשטרה נצפתה באירועים נקודתיים בלבד. על כן, אין לקבל את הטענה כי לנאשם ולאחרים ניתנה הנחייה כוללת, גורפת וחד משמעית שעניינה לפזר את המפגינים, באמצעות כח. משנקבע כך, הרי שלא קמה לו לנאשם הגנת הצידוק לה טען.

זאת ועוד, נקבע כי כאמור לעיל, בעניינו של כל מתלונן בנפרד לא קמה לנאשם ההגנה של הגנה עצמית. בפסיקה נקבעו מבחנים לקביעת נסיבות שיש בהן כדי להניח בסיס להגנה כזו. יסודות אלה עוסקים בתקיפה שהופנתה כלפי נאשם, נחיצות של שימוש בכח מצידו כדי להדוף את התקיפה, נחיצות של מיידיות לשימוש בכח בנסיבות שנוצרו, וסבירות ופרופורציה בין הכח והסכנה שנקט התוקף לבין תגובתו של המגיב. בעניין דנן, לא הותקף הנאשם כלל ועיקר, התקרבותם של המתלוננים אליו ואף פניה בדברים אליו ו/או אל שוטרים אחרים לא יצרה איום או סיכון, ובוודאי לא כזה אשר הצדיק הפעלת כח  מסוג כלשהו. הדברים שנאמרו לגבי ההגנה העצמית יפים אף לענין הצורך. לא הוכח כי מי מהמתלוננים יצר איום או סיכון כלשהו לא לנאשם ואף לא לאחרים בסביבתו, בוודאי לא איום או סיכון המעלים צורך של שימוש בכח כלשהו. אם היה רצון להרחיק את המתלוננים ניתן היה לעשות זאת אף ללא שימוש בכח. והנה חרף הטענה כי המתלוננים היוו סיכון ואף איום לא נעשה כל ניסיון לעכב אותם או לעצור אותם. נקבע כי אפילו מדובר בהפגנה בלתי חוקית ואפילו ידעו המשתתפים בה, לרבות שני המתלוננים כי ההפגנה היא בלתי חוקית, הרי בכך לכשעצמו לא קמה עילה של שימוש בכח. הטענה כי היתה הנחייה המורה לנאשם ולשוטרים האחרים לפעול בכח על מנת לפזר את המפגינים נדחתה. הסמכות לפיזור בכח על פי חוק היא לגבי מפגינים היוצרים התפרעות והמסרבים להתפנות מהמקום למרות קריאות המשטרה לעשות כן וממשיכים בהתפרעותם. אף אז יש לתפסם, לעצרם ואם המשיכו בהתנגדותם, אז ורק אז קמה הסמכות לעשות שימוש בכח. האירועים באשר לשני המתלוננים, אינם באים כלל ועיקר בהגדרות אלה. אין חולק כי ההפגנה אותו ערב היתה רבת משתתפים עד מאוד, משתרעת על פני שטח גדול, ורבו בה העימותים והחיכוכים של המפגינים עם שוטרי משטרת ישראל. אכן נתגלו גם מקרים של אלימות מילולית ופיזית שהופעלה כלפי שוטרים על ידי יחידים מסויימים. אין בכל אלה ובאווירה הקשה שנוצרה במקום כדי להוות, לכשעצמה, עילה להתנהגותו של הנאשם. התנהגותו כלפי שני המתלוננים נבחנה ביחס להתנהגותם הם כלפיו וכלפי השוטרים ולא ביחס להתנהגותם של אחרים. על כן ומשהוכח כי הנאשם נקט אלימות כלפי שני המתלוננים יש להרשיעו בשתי עבירות של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

לסיכום, הנאשם הורשע בשתי עבירות של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין.

מייצגי הצדדים  לא צוינו

ת"פ 70314-11-20

לעדכונים שוטפים בזמן אמת, ייעוץ ושלל כלים חיוניים

השאירו פרטים ונחזור בהקדם.

אולי יעניין אתכם

כתבות תוכן

פאנל מקצועי לבעלי רו"ח בשיתוף לשכת רו"ח

לנהל משרד רו"ח זה לא תיק, זה עסק… להגדיל הכנסות, לצמצם הוצאות ולגייס לקוחות-אסטרטגיות וכלים למינוף המשרד
כתבות תוכן

קטנועים כפתרון לפקקים-צפו בפאנל בהשתתפות צח דרוקר, מנכ"ל קבוצת Guideline

פתרונות טכנולוגיים

סרטון אודות מעבר השרתים שלנו למשרדים החדשים

בואו לשמוע כיצד ביצענו מהלך מעבר של חדר מחשב בסיוע של קבוצת הפרוייקטים של HPE ודורקום. תהליך...
שוק ההון

בשביל מה צריך בכלל תוכנה לניתוח טכני?

זנים שונים של סוחרים מאכלסים את שוקי המניות. אלה הסוחרים לטווחים ארוכים, אלה הסוחרים לטווחים קצרים, אחרים...